הרב אומר כל הזמן שמאוד פשוט לשנות תפיסה

תשובה:

פשוט, אבל לא קל. זה פשוט.

שאלה:

חשבת שמשהו מגיע לך, אבל מה פתאום שתחשוב ככה – אתה לא צריך

לצפות לשום דבר מאף אחד, שום דבר לא שלך ושום דבר לא מגיע לך. אבל קל

יותר להגיד את זה, בחיים זה הרבה יותר קשה.

תשובה:

מה פירוש – אני חושב שזה שלי, פתאום בא מישהו אומר לי לא, תדע לך, זה

עט שנראה כמו שלך אבל זה בעצם של צביקה. אה, בסדר, זה לא שלי. הנה,

שיניתי תפיסה. באותו רגע שנודע לי האמת שיניתי תפיסה. זה מאוד קל. במה

זה תלוי? מוחין. אז אדם שמקנא בשכן שלו, אם הוא יגיע במוחין שלו להבין זה

שלו וזה שלי, נגמר הקנאה באותו רגע. למה זה קשה? כי אנחנו נאחזים במידות

הרעות כי זה עושה לנו טוב. זו הסיבה. לכן זה קשה.

שאלה:

בחיים זה הרבה יותר קשה כי יש דברים אלמנטריים שנראה הגיוני לצפות

להם, אז אם מישהו מתוסכל מזה, איך נגרום לו לשנות את השקפתו ותפיסתו.

נשמע לא הגיוני להגיד לו שהוא לא צריך לצפות שיתייחסו אליו בהגינות או

לצפות שאשתו תאהב אותו או לצפות שאנשים לא ישקרו לו וכיוצא בזה...

תשובה:

טוב, מי ששואל את זה צריך להיזהר כי הוא נכנס למלכודות. כי איפה הגבול?

מה זה נקרא 'צריכים לכבד אותו'? כמה לכבד אותו? אחד חושב שצריך לכבד

אותו הרבה, מכבדים אותו מעט והוא מתוסכל – אז אצלו אלמנטרי שמכבדים

אותו כמו שצריך, שאשתו אוהבת אותו 'כפרה'... וכל הזה... בצורה שהוא רגיל.

התנועה צריכה להיות הפוכה, ללמד אנשים איך להסתפק במועט. שזאת האמת.

מי אמר שמישהו חייב לי משהו. תגיד, אבל זה הגיוני... מה זה 'הגיוני'? לפי איזה

כללים? של איזו חברה? של איזו תרבות? וזה משתנה גם מתרבות לתרבות

ומחברה לחברה. בחברה הדתית היחס בין זקנים לצעירים זה אחר לגמרי

מהחברה החילונית. היחס בין הורים לילדים. אז אני מכיר אנשים שבאים אלי

שהם לא דתיים, והילדים מדברים ליד האמא בצורה שאני רוצה לקחת את הילד

להוציא אותו החוצה – איזו חוצפה. אבל אני רואה שהאמא מתייחסת לזה בסדר,

זה כאילו היא לא מצפה למשהו אחר, אז היא לא כועסת עליו כי היא רגילה. אז

אני אומר וואי, תראה איזה חסד עשו איתה, כי אצלנו ילד מדבר ככה לאמא – אוי

ואבוי, אסור לסבול דבר כזה. מצוות חינוך, צריך לתקן אותו. אבל לצפות שהוא

יהיה בסדר? אתה עושה נזק לעצמך. 

אז נכון, קל להגיד, קשה לעשות – לא אמרתי שלא. אבל להגיד שזה לא הגיוני

להגיד לאדם שלא יצפה לדברים מסוימים מאחרים – אם אתה הורה אתה צריך

לצפות מהילד להתנהגויות מסוימות כי הקב"ה אמר שככה צריך להתנהג. אבל

אם אתה עם הקריזות שלך רוצה ככה וככה וככה, תתקן את זה, אחרת אתה

תסבול. אתה יכול המשיך, אבל אתה תסבול.