מדוע הדרך רצופה בקשיים אם ההנחה היא שרצון האדם הוא להתקרב לה' יתברך?

שאלה –

נאמר שהבורא בוחן כליות ולב. בהנחה שרצון האדם להתקרב לה' יתברך עד שנפשו זועקת – מדוע הדרך רצופה בקשיים ואפילו בייסורים?

אני אענה באמצע השאלה –

כל הקשיים והייסורים נובעים מזיכרונות. הכי קל

להתקרב לה'. הוא פה. הכי קל לחיות עם הקב"ה. הוא פה. רק לאנשים יש

זיכרונות לגבי דת, דתיים, תורה, מצוות – כל מיני זיכרונות שמעכבים אותם

מלעשות את השינוי. לפעמים בן אדם שחוזר בתשובה הוא מתלהב, הוא רוצה

להיות דבוק בה'. אבל ברובד של הזיכרונות שלו, התת-מודע, הוא שונא דתיים.

כי הוא היה לפני שבועיים חילוני ששונא דתיים ושונא תורה ושונא את כל הימין

ואת כל הזה – יש לו מלא דברים שהוא לא ניקה. מאבק פנימי אדיר. הוא נאבק

נגד עצמו, לא נגד שום דבר אחר. הפתרון הוא ניקוי.