הרב אמר בשיעור שבוע שעבר שאלוקים רק משפיע ולא מקבל ואי אפשר לתת לו כי ממי יקבל? אבל כתוב במפורש 'תנו עוז לאלוקים' שאפשר לתת לו נחת רוח, אז יוצא מכך שהוא מקבל? או שזאת לא נקראת קבלה עדיין?

שאלה מצוינת. כתוב 'תנו עוז לאלוקים', הקדוש ברוך הוא רק משפיע, הוא אור אין סוף בלי תנועה, יש מדרגות בדרך שההשפעה הזאת יורדת. כשהנבראים הם חלשים בקיום המצוות, אז האור שיורד הוא מדולדל.

אם אתה מכבה את השאלטר, אז החשמל לא זורם בחוט, אבל אם אתה מדליק את השלטר ויש אור, סימן שהחשמל זורם בחוט, יוצא שאתה מוסיף חשמל בחוטים, בכבלים שבאים מתחנת הכוח.

כשאדם מלמטה עושה המשכה נכונה של אור, זה מוסיף אור בכל העולמות, לא בקדוש ברוך הוא חס ושלום, הוא אין סוף ברוך הוא, בלי שום שינוי.

למשל אמרתי שיעור והקליטו אותו, עכשיו לא שומעים אותו. אם מישהו יפתח וישמע אותו, נהיית השפעה של אור על הבן אדם ההוא, אבל זה לא שינה בי כלום.

אני לא משווה חס ושלום, זו רק דוגמא להסביר את העניין שבבורא עצמו לא נעשה שום שינוי מזה שאנחנו מושכים אור, אבל בעולמות כן. זה נקרא תנו עוז לאלוקים, כך מסביר בספר 'נפש החיים'.

השאלה השניה לגבי להוסיף נחת רוח, הרוח של הבורא זה אור עליון שכל המטרה שלו זה להשפיע בתוך הכלים, אז נחת אומר הזוהר שזו הרוח שנוחתת בתוך הכלים, זה נקרא לעשות נחת רוח לבורא, לאור העליון. זה לא משנה שום דבר בבורא.

אם אני אומר חידוש למישהו והוא הבין אותו, אז נחת בתוכו החידוש, זה לא שינה שום דבר מהחידוש שאמרתי והמבין יבין.